על היתרונות של טטריס ומפגש עם פושעים

אתם ודאי זוכרים את הפוסט בנושא רקונסולידציה (אלא אם כן עברתם, כמו ג'ואל וקלמנטיין, מניפולציה למחיקת הזיכרון). אם לא, תזכורת קצרה: לאחר שליפה, תחת תנאים מסוימים הזיכרון יכול לעבור 'ראקטיבציה' , כלומר, להפוך לבלתי-יציב ופגיע למניפולציות שונות עד שהוא מתייצב-מחדש (עובר רקונסולידציה) בתוך כמה שעות. במהלך חלון-הזמן הזה ניתן לבצע מניפולציות שונות, פרמקולוגיות או התנהגותיות, שיחזקו או יחלישו את הרקונסולידציה של הזיכרון. בפוסט הרקונסולידציה הקודם כתבתי בעיקר על פרופרנולול (propranolol, תרופה המשמשת כאנטגוניסט לקולטני ביתא של אדרנלין ובכך מפחיתה לחץ דם גבוה וחרדה). מאחר שזיכרונות רגשיים דורשים הפעלה נוראדרנרגית כדי שיוכלו לעבור רקונסולידציה, עיכוב הפעילות הנוראדרנרגית על ידי שימוש בפרופרנולול פוגעת בייצוב-מחדש של הזיכרון הרגשי ש'הופעל' קודם לכן. הפוטנציאל הטיפולי כאן עצום: השפעה על תהליך הרקונסולידציה של זיכרון יכולה להשפיע ישירות על זיכרונות בלתי-רצויים וטראומטיים, להחליש אותם ולמנוע את חזרתם בעתיד (מה שלא מתאפשר בד"כ בטיפולי הכחדה סטנדרטיים).

מה לגבי מניפולציות לא פרמקולוגיות? כיצד התערבויות קוניטיביות/התנהגותיות משפיעות על הרקונסולידציה של זיכרונות? מצד אחד, אלה מניפולציות אקולוגיות יותר, כלומר, יכולות להראות לנו מה קורה במציאות, מחוץ למעבדה, בצורה טובה יותר מאשר התערבויות תרופתיות. הן יכולות להסביר לנו כיצד הזיכרונות שלנו מתעדכנים ומשתנים, מה שהם אכן עושים באופן תדיר. בנוסף, מניפולציות כאלה גם עשויות להוות בסיס טוב ובטוח לטיפול. מצד שני, ייתכן שהן יהיו בעלות השפעה חלשה יותר לעומת התערבות פרמקולוגית.

במאמר סקירה חדש סקרנו את הספרות הקיימת בנושא מניפולציות קוגניטיביות/התנהגותיות על רקונסולידציה. שאלנו, מהם הגורמים המשפיעים על יעילותו של טיפול שכזה? מצאנו שלא רק מטלות למידה מורכבות יכולות לפגוע ברקונסולידציה של זיכרון לאחר השליפה, אלא אפילו מטלות פשוטות. החל מלמידת הכחדה, דרך משחק טטריס או למידת מילים חדשות – כל אלה יכולים לפגוע ברקונסולידציה של זיכרונות, אפילו זיכרונות רגשיים וטראומטיים. ייתכן שגם חשיפה לסטרס מתון יכולה אף היא לשמש כהתערבות יעילה.

במאמר דנו גם במספר פרקטיקות טיפוליות וחברתיות שמשמשות כבר כיום, ובחנו את האפשרות שהן מבוססות, במידה מסוימת לכל הפחות, על תהליך הרקונסולידציה. לדוגמא: שליפת זיכרון רגשי והפרעה לרקונסולידציה במקרה של EMDR (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים)  (קיראו עוד כאן), או שליפת זיכרון רגשי ועידכונו לזיכרון בטוח יותר במקרה של התמודדות הקורבן עם מבצע הפשע במסגרת צדק מאחה (restorative justice, קיראו עוד כאן).


לקריאת המאמר:

Meir Drexler, S., & Wolf, O. T. (2018). Behavioral disruption of memory reconsolidation: From bench to bedside and back again. Behavioral Neuroscience, 132(1), 13–22. https://doi.org/10.1037/bne0000231

 

תמיד הביטו על הצד הטוב של הסטרס

טו דו טו דו טו דו.

והפעם: מאמר חדש על האופן בו סטרס יכול לשפר יעילותם של טיפולים בחרדות ופוסט-טראומה.


אם אתם מטיילים באוסטרליה והייתה לכם היתקלות מפתיעה ומבהילה עם עכביש ממשפחת המשפכנים (שהם די מכוערים, מפחידים וגם יכולים להיות קצת קטלניים), סביר להניח שחוויתם תגובת סטרס. אם הסטרס היה משמעותי, יכול להיות שבעקבות זאת ייווצר אצלכם זיכרון פחד מעכבישים. אם כך יקרה, סביר להניח שזיכרון הפחד יהיה כללי (עכבישים גדולים, או עכבישים בכלל, הם מפחידים בכל מקום) ולא ספציפי (רק עכבישים ממין מסוים שמתחבאים בתוך נעל שנמצאת על הרצפה בחדר מסוים הם מפחידים).

Atrax_robustus

הסיבה לכך היא שהורמון הסטרס, קורטיזול, כאשר מופרש בסמוך ללמידה ולגיבוש הזיכרון, מגביר את ההכללה (generalization) של זיכרונות ופוגע בקונטקסטואליזציה (contextualization) שלהם, כלומר, בייצובם בתוך הקשר מסוים. מאותה הסיבה, לדוגמא, זיכרון פחד אצל אנשים הסובלים מפוסט-טראומה אינו מוגבל להקשר (זמן, מקום) של האירוע הטראומטי אלא יכול לצוץ בכל זמן ומקום.

במהלך טיפול חשיפה (exposure therapy), המטופל נחשף בהדרגה ובסביבה בטוחה לגירוי המפחיד, עד שתגובת הפחד שוככת. טיפול החשיפה הקלאסי לא מוחק את זיכרון הפחד ("עכבישים זה רע!"), אלא יוצר זיכרון נוסף, זיכרון בטוח ("עכבישים הם אולי בסדר"), שמתחרה עם זיכרון הפחד. אחרי הטיפול, כל עוד הזיכרון הבטוח יבוא לידי ביטוי, המטופל לא יראה תגובת פחד, לא יפחד להיות בסביבת עכביש או אפילו לגעת בו, והכל יהיה בסדר.

article-2148103-133AE867000005DC-827_468x334

הבעיה היא, שהזיכרון הבטוח הוא בדרך כלל יותר תלוי-קונטקסט לעומת זיכרון הפחד המקורי, שנוטה להיות חזק וכללי יותר. בשל כך, הפחד יכול לחזור בנסיבות שונות: עם חלוף הזמן (spontaneous recovery), חשיפה לתזכורת על הגירוי המאיים (reinstatement) או שינוי ההקשר (renewal), כמו מעבר מן הקליניקה בה עברנו את טיפול החשיפה אל החיים האמיתיים.


האם ניתן לנצל את האופן בו סטרס פוגע בקונטקסטואליזציה של זיכרון כדי ליצור דווקא זיכרון בטוח חזק וכללי יותר?

 זה מה שבדקנו במחקר הנוכחי.

 אמ;לק: התשובה היא: נראה שכן! (אבל תלוי מתי נחשפים לסטרס).

בניסוי השתתפו 40 נבדקים (גברים, בריאים) שחולקו ל- 2 קבוצות: סטרס וביקורת. ביום הראשון לניסוי, הנבדקים למדו לקשר בין גירוי ויזואלי מסוים, שנמצא בהקשר מסוים, לבין שוק חשמלי. לדוגמא: אחרי שאור צהוב נדלק בחדר העבודה ניתן לצפות לשוק חשמלי. זוהי התניית פחד קונטקסטואלית (contextual fear conditioning) המהווה מודל מקובל להפרעות חרדה. ביום השני, הנבדקים נחשפו לסטרס או לתנאי הביקורת, שלא כלל סטרס. כ-30 דקות לאחר מכן, כולם עברו למידת הכחדה (extinction learning), שהיא הלמידה הבטוחה שצוינה לעיל. כדי לדמות את המרחש בעולם האמיתי, למידת ההכחדה התרחשה בהקשר שונה מזה של למידת הפחד המקורית. לדוגמא, אחרי שאור צהוב נדלק בחדר המגורים, אפשר לצפות שלא יגיע שוק. ביום השלישי, תגובת הפחד לאור הצהוב נמדדה בשני ההקשרים השונים: חדר העבודה וחדר המגורים.

הזיכרון הבטוח, כאמור, הוא בדרך-כלל ספציפי להקשר. ואכן, בקבוצת הביקורת ראינו שתגובת הפחד לאור הצהוב הייתה נמוכה בהקשר הבטוח (חדר מגורים) אבל שוב גבוהה כשהנבדקים חזרו להקשר הלא-בטוח (חדר עבודה). בקבוצת הסטרס, לעומת זאת, תגובת הפחד הייתה נמוכה בהקשר הבטוח והלא-בטוח כאחד. הפחד לא חזר בעקבות שינוי הקונטקסט. כלומר, החשיפה לסטרס יצרה זכרון בטוח כללי יותר, שאינו תלוי-הקשר. יש!


הורמון הסטרס קורטיזול משמש כבר היום לשיפור יעילותם של טיפולי חשיפה. הסיבה לכך היא יעילותו בחיזוק קונסולידציה של זכרון, מצד אחד, ובמניעה של שליפה של זיכרונות קודמים, מצד שני. כך, במהלך טיפול חשיפה תחת קורטיזול, זיכרון הפחד הישן יתקשה לבוא לידי ביטוי, בעוד שהלמידה הבטוחה החדשה תתגבש לזיכרון חזק. המחקר החדש שלנו מציג סיבה נוספת (יצירת זכרון שאינו תלוי-הקשר) התומכת בפרקטיקה הזו, וגם מציע מהו הזמן האופטימלי לשימוש בקורטיזול: לפני טיפול החשיפה, ולא אחריו.


 

קיראו את המאמר פה (טרם עבר הגהה):


Meir Drexler, S., 
Merz, C. J., & Wolf, O. T. (In press). Pre-extinction stress prevents context-related renewal of fear. Behavior Therapy, https://doi.org/10.1016/j.beth.2018.03.001

חדשות המוח: פרימאטים שצופים בטלויזיה, חולדות בטראומה ועוד

אז מה חדש בעולם המוח?

הנה לכם אימלוק של כמה מאמרים מעניינים שקראתי בחודש האחרון.


על הרכיב הגנטי של אינטליגנציה

אינטליגנציה היא היכולת ללמוד, להסיק מסקנות ולפתור בעיות. לאינטליגנציה רכיב תורשתי משמעותי (תורשה מסבירה כ-50 אחוז מהשונות באינטליגנציה), והיא יכולה לנבא – יותר מכל תכונה אחרת – הצלחה חינוכית, תעסוקתית ואף בריאותית. מחקרים מהשנים האחרונות זיהו רצפים גנומיים שיכולים להסביר כ-20 אחוז מהתורשתיות של אינטליגנציה. המאמר הבא סוקר מה חדש:

Plomin, R., & von Stumm, S. (2018). The new genetics of intelligence. Nature Reviews Genetics. https://doi.org/10.1038/nrg.2017.104

 

קנבינואידים לטיפול בחולדות פוסט טראומטיות

מחקר חדש מראה שטיפול בקנבינואידים בסמוך לטראומה יכול למנוע התנהגויות דכאוניות במודל לפוסט-טראומה אצל חולדות. החולדות נחשפו לשוק חזק בלתי נשלט (מודל לפוסט טראומה). אם ניתן להם טיפול באגוניסט לקנבינואידים נמנעו רוב התופעות ההתנהגותיות הנצפות בדרך-כלל במודל הזה: פגיעה בהתנהגות וקוגניציה חברתית, תנועה מופחתת, אנהדוניה (אי יכולת לחוות הנאה), פגיעה בהכחדת פחד והתנהגויות דמויות-חרדה.

Burstein, O., Shoshan, N., Doron, R., & Akirav, I. (2018). Cannabinoids prevent depressive-like symptoms and alterations in BDNF expression in a rat model of PTSD. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 84(January), 129–139. https://doi.org/10.1016/j.pnpbp.2018.01.026

 

שונות גנטית בטרנספורטר של סרוטונין משפיעה על היעילות של טיפול חשיפה

הטרנספורטר של סרוטונין אחראי על מיחזור הסרוטונין המופרש בסינפסה. שונות גנטית בטרנספורטר של סרוטונין נקשרה במחקרים קודמים להשפעות ארוכות טווח של חשיפה לסטרס וטראומה על הבריאות הנפשית, ונראה שהיא משפיעה על פעילות האמיגדלה והתגובתיות לסטרס. לדוגמא, בקרב ילדים שסבלו מהתעללות, בעלי האלל הקצר נטו יותר לסבול מדכאון לעומת בעלי שני אללים ארוכים. המחקר הנוכחי בא לבדוק, האם השונות הגנטית הזו משפיעה גם על היעילות של טיפול חשיפה עבור הפרעות חרדה. הממצאים לא הראו הבדל בין הקבוצות בטווח המיידי. עם זאת, נראה כי אצל המטופלים ההומוזיגוטים לאלל הקצר היתה יותר חזרה של הפחד שבעה חודשים לאחר הטיפול לעומת המטופלים ההומוזיגוטים לאלל הארוך או ההטרוזיגוטים.

Wannemüller, A., Moser, D., Kumsta, R., Jöhren, H.-P., & Margraf, J. (2018). The return of fear: Variation of the serotonin transporter gene predicts outcome of a highly standardized exposure-based one-session fear treatment. Psychotherapy and Psychosomatics. https://doi.org/10.1159/000486100

 

במה צופות השימפנזות בלילות

בני-אדם ופרימאטים לא-אנושיים מעניקים קשב לרכיבים שונים כשהם מביטים בסצינה חברתית. המחקר הבא בחן דמיון ושוני בין קופים, קופי-אדם ובני-אדם בדפוסים הללו. הנבדקים צפו בסרטים על בעלי-חיים שונים, המתנהגים בצורה טיפוסית למינם. נמצא שלכל פרימאט היו דפוסי צפייה יחודיים על הפנים, עיניים, פה, ועל אובייקט המטרה בסרט. לדוגמא, בני אדם צפו באובייקט המטרה הרבה יותר מקופים וקופי אדם, ואילו בונובואים העניקו יותר קשב לאיזור העיניים (אך פחות לאיזור הפה) לעומת שימפנזים ואורנגאוטנים. באופן לא מפתיע, נמצא גם שנסיון חיים (גיל, היכרות עם מין בעל-החיים הנצפה, צפייה בסרטים באופן כללי) משפיע על דפוסי הצפייה הללו, כך שהקשב האינדיבידואלי אצל כל פרימאט מושפע הן מהאבולוציה והן מההיסטוריה האישית שלו.

Kano, F., Shepherd, S. V, Hirata, S., & Call, J. (2018). Primate social attention: Species differences and effects of individual experience in humans, great apes, and macaques. Plos One, 1–25. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0193283

 


זהו לבינתיים, אכתוב לכם שוב בקרוב.

קראתם משהו מעניין לאחרונה? כתבו לי כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סקס והעיר הקטנה

טובינגן היא עיר אוניברסיטאית קטנה וחמודה במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. קחו בחשבון שמה שאני כותבת מבוסס על היכרות בת יום עם העיר, אבל העיר מורכבת, ככל הנראה, מ-70% קמפוס ו-30% עיר עתיקה. וזהו, בעצם.

ושכחתי: יש גם אוכל נחמד. בדוגמא הבאה: מסעדה אתיופית. איכשהו קיבלתי פופקורן וקטורת עם הקפה, אבל היה נהדר.


 

הגעתי לפה בשביל להשתתף בכנס בן 3 ימים על "הורמוני מין והמוח". בתכנית:

  • כיצד הורמוני מין (אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון) משפיעים על מצב רוח?
  • ועל קוגניציה?
  • איך שינויים בריכוז הורמוני מין משפיעים על תפקוד המוח (במהלך המחזור החודשי, בזמן ואחרי הריון ולידה, בעקבות נטילת גלולות)?
  • מה הבסיס הביולוגי של מגדר ואיך זה קשור לדיספוריה מגדרית?
  • מהם הגורמים לשיעור השונה של הפרעות פסיכיאטריות אצל גברים ונשים?
DSC_0366הנה לכם תכנית הכנס, תפסתי גם כמה מרצפות בשביל היופי שבדבר

 

DSC_0370

והנה הפוסטר שלי על הבדלים בהשפעה של קורטיזול על רקונסולידציה של זכרונות בגברים ונשים

 


זו הפעם הראשונה שבה אני הולכת לכנס לא כסטודנטית או חוקרת בלבד, אלא גם כבלוגרית. שמתי לב שהרצון שלי לספר לכם על מה ששמעתי וראיתי גורם לי להיות קצת (הרבה) יותר קשובה ומתעניינת מאשר בשגרה, אז תודה שבאתם איתי. הנה כמה דברים שלמדתי.


דברים שלמדתי

הפסיכיאטרית והחוקרת יוליה זאכר מלייפציג דיברה על דכאון לאחר לידה. הוא מופיע אצל כ-15% מהנשים וקשור לירידה הקיצונית באסטרוגן לאחר הלידה ואיבוד השלייה. הירידה באסטרוגן מקושרת לעלייה באנזים מונואמין אוקסידאז (MAO-A) המווסת ומוריד רמות מונואמינים (דופאמין, סרוטונין, נוראדרנלין). עם זאת, לא כל הנשים שיולדות סובלות מדכאון לאחר לידה. מדוע? ישנם גורמים מתערבים רבים, והיא ציינה רק שניים מהם: תפיסות קוגניטיביות וסגנון חיים. הירידה באסטרוגן קשורה גם לעלייה בשיעור הפרעות מצבי הרוח בשלב מאוחר יותר בחיים, בגיל המעבר, כפי שסיפרה לאחר מכן ויבה פרוקיאר מקופנהגן.

אינגר סונדסטרום מאונ' אופסלה בשוודיה הציגה מחקרים על קבוצות נשים שנולדו בעשורים שונים ובחנו מדוע נשים מפסיקות את השימוש בגלולות למניעת הריון. נראה שהפרעות במצב הרוח הן סיבה הולכת וגוברת להפסקה בשימוש בגלולות (לא בגלל שהגלולות החדשות מובילות ליותר סימפטומים, אלא אולי בגלל שפשוט ישנה יותר מודעות לעניין). מחקר נוסף שהציגה (ניסויי, מערך עיוור עם שימוש בפלסבו, בניגוד למחקרים הקורלטיביים הקודמים) הראה נטייה לשינויים קטנים אך מובהקים במצב רוח (עייפות, עצבנות, חרדה) בעקבות נטילת גלולות.

אוטה האבל, פסיכיאטרית שמטפלת בין השאר בטרנסג'נדרים, דיברה על ההבדלים בין מוחות גברים לנשים ועל ההבדלים בהפרעות פסיכיאטריות בין המינים. אף על פי שברמת המוח הבודד לא בהכרח ניתן יהיה להבחין בין מוח גבר למוח אשה, בממוצעים ישנם הבדלים מובהקים, גם במבנה וגם בקישוריות ובתפקוד. לדוגמא: בנשים יש יותר קישוריות (חומר לבן) בין ההמיספרות ימין ושמאל בעוד שאצל גברים יש יותר קישוריות בתוך כל המיספרה. כמו כן, היא דיברה על הבדלים מובהקים באגרסיביות: אצל גברים ניתן לראות יותר אגרסיביות, והיא אמנם תלויה בטסטוסטרון אך גם בגורמים נוספים.

לפעמים לא רואים הבדלים התנהגותיים בין המינים אלא רק הבדלים בתפקוד המוח, מה שמציע שגברים ונשים משתמשים באסטרטגיות שונות לפתרון (יעיל במידה שווה) של אותן הבעיות.

האבל גם הציגה ממצאים ממחקרים על טרנסג'נדרים, והראתה כיצד לאחר טיפול הורמונלי המוח של נשים טרנסיות (זכרים שעברו טיפול הורמונלי לדיכוי טסטוסטרון) מגיב בצורה דומה למוח של נשים מקבוצת הבקרה (נקבות ביולוגית) במטלות מסוימות. גם פסיכיאטר איתו דיברתי סיפר על התרשמות דומה אצל המטופלים שלו: שינויים קוגניטיביים ורגשיים מהירים מאוד (שבועות ספורים) עם תחילת הטיפול ההורמונלי, באופן שתואם את המגדר-הרצוי. אבל (גם כאן) משפיעים גורמים נוספים. ההורמונים הפועלים על המוח הבוגר לא מביאים תמיד לאותן ההשפעות של חשיפה ארוכת שנים, החל משלב העובר.

DSC_0373

וכמובן, למדתי עוד על האופן בו התגובתיות לסטרס משתנה עם השינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודשי ובעקבות נטילת גלולות. גם הביצועים במטלות קוגניטיביות שונות (מרחביות, מילוליות) משתנים במהלך המחזור, בעיקר עם השינויים ברמות האסטרוגן, אך מתברר שהכיוון אינו תמיד ברור.

DSC_0366

DSC_0375

פינת האנשים שהכי חידשו לי

כאן נכנס החוקר נילס בירבאומר שדיבר על איכות החיים אצל חולי ALS (גבוהה הרבה יותר ממה שציפיתי) שסיפר גם על הקושי להשיג חולים למחקר בשוויץ אך לא בגרמניה (בה יש רתיעה מהמתות חסד בשל סיבות היסטוריות), ועוד משהו שחידש לי: המצגת המפורטת והגרפית ("זה מאוד אבסטרקטי, יה?" כך אמר) שהציג בסטיאן אמנד על האופן בו מתבצע ניתוח לשינוי מין (מזכר לנקבה).

DSC_0371

פינת החוויה האישית הטובה ביותר

כאן נכנס, כמובן, פאנל המומחים על "מין ומגדר: השלכות תיאורטיות ופרקטיות". אמנם לא יצאתי משם עם מסקנות ותובנות מרחיקות לכת, אבל היה נהדר לראות אנשים מדיסציפלינות שונות (סוציולוגיה, מדעי המוח, רפואה) מנהלים דיון מכבד ורגוע, והיה מספק, באופן אישי, לצאת קצת מאיזור הנוחות שלי ולשמוע מגוון דיעות.

המלצת היום

נסו לדבר עם אנשים ולא להניח מראש את העמדות שלהם בנוגע לנושאים מסוימים רק כי הם תואמים לסטריאוטיפ מסוים.


לסיום, קבלו לחם עם נוטלה וכוסית שנאפס – קינוח נהדר מפאב מקומי.

27654781_10157152554769408_9042085542284325832_n


ציון כנס

מידת עניין: מעולה

מיקום: חמוד, קל להתמצאות כמו במשחק מחשב מהניינטיז

אוכלוסייה: מרתקת ושונה מאוכלוסיית הכנסים הרגילה שלי

מספר ההפסקות ביחס להרצאות: סביר

איכות המאפים: סביר

מספר יחידות שוקולד ריטר שפורט שנצרכו: 2-3 לשעה

ציון סופי: מעולה

 

שמש נצחית בראש נטול עכבישים

ג'ואל נפרד לא מזמן מבת-זוגו, קלמנטיין (מסיבות שאינן קשורות לשמה המשונה). לאחר זמן מה, הוא מחליט שהוא רוצה לשכוח שמערכת-היחסים ביניהם התקיימה אי-פעם. הוא פונה למרפאה מיוחדת, המתמחה במחיקת זיכרונות לא-רצויים. "בתוך שעות, בתהליך לא פולשני", מבטיחה המרפאה, "נמחק עבורכם זיכרונות מכאיבים ונאפשר לכם שלוות נפש שלא יכלתם לדמיין לעצמכם". ואכן, זה מה שנעשה. בתהליך האורך מספר שעות ומתבצע במהלך שנתו של ג'ואל, טכנאי המרפאה ממפים ומוחקים כל שריד לקלמנטיין ממוחו של ג'ואל.

כשיתעורר, כבר לא יידע מי היא הייתה.

להמשיך לקרוא